​על הניתוק בין תכנון ומדיניות - מהי "מצוקת חניה" (ומדוע אנחנו מתעקשים על מירכאות?)

לעיתים קרובות קיים פער בין מחיר החניה הנמוך ברחוב (ייתכן אפילו שניתן לחנות ברחוב ללא תשלום כלל) למחיר החניה הגבוה יותר בחניונים שבסביבה. פער זה מעודד את הנהג החסכן לבלות דקות ארוכות בציד חניה ברחוב ואת הנהג הנוטה לשבירת מוסכמות ולחוסר ההתחשבות, אף לחנות באופן בלתי חוקי. למראית עין, עלול הצופה התמים לפרש את התנהלות הנהגים, כלומר המראה של רכבים המשייטים לאיטם בחיפוש אחר חניה, אלו ממתינים בחניה כפולה תוך חסימת הנתיב, או מדרכות חסומות ברכבים כעדות למחסור בחניה, או כמו שאנו אוהבים לומר בעברית ״מצוקת חניה״ (ובשנים האחרונות אף נוספו מילות תואר לצמד מילים זה כמו ״מצוקת חניה קשה״, או ״מצוקת חניה חריפה״). יחד עם זאת, המציאות לרוב מראה כי המחסור הזה, או המצוקה הזו, אינם קיימים באמת, ובפועל יש די והותר מקומות חניה פנויים. כלומר ״המצוקה״ למעשה נובעת בגלל פער המחירים, או במילים אחרות, תוצר של מדיניות החניה. על אף שההחלטה על יציאה לסיבובי חיפוש מייגעים אחר חניה נדמית כרציונלית מנקודת מבטו של הנהג הבודד, היא אינה רציונלית מבחינה חברתית, שכן היא גורמת לזיהום אוויר מיותר, מוסיפה לגודש התחבורתי ופוגעת במשתמשי הדרך האחרים. במקומות  שבהם  מחיר  החניה  ברחוב  דומה למחיר החניה בחניונים (לדוגמה, באמסטרדם,) נהגים התרים אחר מקומות חניה פנויים ברחוב כמעט שאינם נראים.

הניסיון מראה שגם בשכונות מגורים שבהן החניה ברחוב אינה מנוהלת כראוי, אפילו החניות הפרטיות הצמודות לבנייני המגורים סובלות לעיתים מתת ניצול. למעשה, כל פעולה שמתווספת לשגרת הכניסה לחניה פרטית – המתנה למתקן רובוטי, ירידה לחניון תת־קרקעי, פתיחת שער הגוזלת זמן או תמרון אל מקום חניה בירכתי הבניין – מפחיתה את ניצול החניות הפרטיות. לעיתים, שיעור התפוסה של חניות פרטיות עומד על כ־70 - 80 אחוזים בלבד, בזמן שברחוב היא גבוהה מ־100% כשכלי רכב עומדים על מדרכות וחוסמים גישה למעברי חצייה. בשכונות חדשות עתירות חניונים תת־קרקעיים אנו עדים לפערים אפילו גדולים מאלה.

אם כן, מעתה אל תאמרו "מצוקת חניה", אלא אמרו "מצוקת ניהול חניה" או ״מצוקת מדיניות חניה.״ מדיניות חניה היא נושא פוליטי טעון וככזאת היא משמשת זירת מאבקים בין נבחרי ציבור, בין הציבור והרשויות ובין תושבים ובעלי עסקים. מדיניות חניה שגויה, או היעדרה של מדיניות ניהול חניה ותמחורה, פוגמת גם בניסיונות לשפר את המרחב הציבורי ומעכבת קידום של אמצעי תחבורה בני-קיימא והיא הולכת יד ביד עם התנגדות תושבים ועסקים לכל צעד שנעשה בכיוונים אלו. ראוי ליצור מנגנונים שיקטינו את החיכוכים הללו ובו בזמן ישפרו את השירות לכלל הגורמים בעיר. ב־14 צעדי המדיניות המובאים באתר זה, אנו מסיאים את עקרונות המדיניות וכלים לקידומה.