השפעת החניה על הסביבה העירונית

ערים טובות הן ערים בעלות, בין השאר, מרחב ציבורי איכותי. מרחב כזה מאפשר לתושבים להתנייד בהליכה ממקום למקום (גם לתחנת האוטובוס או לחניון הקרוב) ובכך עוזר להם לנהל אורח חיים בריא יותר ומסייע לעסקים שבעיר למשוך קהל רחב יותר. פעמים רבות, הן התושבים והן בעלי העסקים דוחפים להגדלת מצאי החניה מתוך אמונה שהדבר יגביר את הנגישות לבתים ולעסקים. כתוצאה מכך, לא פעם מופקע המרחב ההליכתי בעיר, בעיקר המדרכות, לטובת כלי רכב פרטיים באמצעות חיתוך המדרכה על ידי פתחי חניונים, ובאופן חמור יותר, על ידי מתן אפשרות דה פקטו לחניה על המדרכות. לכיבוש המדרכות על ידי מכוניות חונות יש מחיר. הן משפיעות על תנועת הולכי הרגל ומגבילות את קווי הראייה של הולכי הרגל ושל הנהגים. על כן, את המחיר על היעדר ניהול, או על ניהול לא מוצלח, של החניה בעיר משלמים אנחנו התושבים. בדרך זו, הגדלת מצאי החניות היא דווקא זו הפוגעת במבקשים להגדילו: היא פוגמת באיכות האזורים העירוניים והמרחב הציבורי, קוטעת את רציפותו של המרחב ההליכתי בעיר הישראלית המודרנית והופכת אותו ללא נגיש ולמסוכן להולכי רגל. יש לזכור גם שהגדלת מצאי חניה באזור מסוים עשויה להרחיק זה מזה בניינים שעתידים להיבנות ובכך להגדיל את מרחקי ההליכה והנסיעה בשכונה ובאופן זה היא תתרום דווקא להגדלת הצורך בשימוש ברכב.

זכרו אם כן שזמינות חניה משפיעה באופן ישיר על תפקודם של אזורי המגורים, השטחים הציבוריים ואזורי המסחר והעבודה בעיר. הגדלת מצאי החניות יוצרת אם כן מעגל קסמים שבו הדרישה למקומות חניה גדלה וגדלה.