2. גבו תשלום גם מתושבי הרחוב

כיום, רוב הציבור מסכים כי יש לתמחר חניה באזורים מסחריים מרכזיים עבור מבקרים. עם זאת, קיים הרבה פחות קונצנזוס כאשר מדובר בתושבי האזור. בישראל ובמקומות רבים אחרים, נהוג שהתושבים מחנים את רכביהם ליד ביתם ללא תשלום. מדיניות זו עלולה להוביל, בין השאר, למצב שבו החניה ברחוב תפוסה לחלוטין בעוד שמקומות חניה פרטיים נותרים בלתי מנוצלים.

מדוע זה קורה? עבור רבים, גם אלו שברשותם חניה פרטית, חניה ברחוב פשוט נוחה יותר. כך נוצרת תופעה שתושבים החוזרים הביתה יחסית מוקדם בשעה בה עדין ישנן חניות פנויות ברחוב, יעדיפו אופציה זו גם אם כאמור ברשותם חניה פרטית, מה שעלול ליצור מחסור לאלו השבים מאוחר יותר ואין ברשותם חניה פרטית. המחסור בחניה ברחוב יוצר אפקט כדור שלג, שכן שוב אותם תושבים רבים מעדיפים לשמור את החניה הפרטית לאורחים צפויים או לבני משפחה. כתוצאה מכך, הם מחנים את רכבם ברחוב למשך יום שלם, גם אם הביקור נמשך רק חצי שעה.

תופעה זו אינה שונה באופן משמעותי גם באזורים חדשים עם חניונים תת-קרקעיים בשפע. התוצאה היא שמבקרים מבזבזים זמן בחיפוש אחר חניה, תוך יצירת זיהום אוויר ורעש נוספים, בעוד שתושבים החוזרים הביתה מאוחר ושלהם מספר רכבים גדול ממספר החניות הפרטיות הקיימות, נותרים ללא אפשרות חניה חוקית. במקרים רבים הם נאלצים לחנות באופן בלתי חוקי, תוך חסימת מדרכות ומעברי חציה.

כדי להתמודד עם בעיה זו, הפתרונות הקלאסיים מתמקדים בעיקר ב"הגנה" על תושבי האזור. מדיניות ״הגנה״ זו, שלרוב מחמירה את המצב, מתחלקת לשני סוגים עיקריים:

• הגנה מפני תשלום על חניה: עיקרה של מדיניות זו היא החלת תשלום על מבקרים בעוד תושבים מקבלים היתר חניה אזורי, לרוב ללא תשלום, או תשלום סמלי בלבד, ולעיתים קרובות ללא הגבלה על מספר ההיתרים למשק בית.

• הגנה מוחלטת מפני מתחרים: עיקרה של מדיניות זו היא איסור מוחלט על חניית מבקרים בעוד ששוב תושבים מקבלים היתר בדרך כלל ללא עלות וללא הגבלה.

חלק מהתוכניות משלבות בין השיטות, למשל על ידי מתן אפשרות למבקרים לחנות רק בצד אחד של הרחוב או בשעות מסוימות.

בטווח הקצר, מדיניות כזו מקלה על התושבים. אך בטווח הארוך, היא מעודדת תושבים לצבור רכבים נוספים, מפחיתה את ניצול החניה הפרטית ומקטינה את הכנסות העירייה. חשוב לציין כי בעוד שחוקי החניה מחייבים יזמים לבנות מקומות חניה, אין חובת שימוש בהם על ידי הדיירים.

מדיניות חניה לתושבים שמטרתה למקסם את השימוש בחניה הפרטית, להבטיח שחניה ברחוב תשרת את התושבים ואת אורחיהם ולשמור על בטיחות בדרכים, צריכה לכלול שני מרכיבים מרכזיים:

1. תמחור חניה לכל המשתמשים, כולל תושבים.

2. הגבלת מספר הרכבים שמשק בית יכול להחנות ברחוב.

מה צריך להיות התעריף לחניית תושבים? אין לכך תשובה חד-משמעית, אך כלל אצבע הוא לקבוע את המחיר כרבע מדמי השכירות של חניה פרטית סמוכה. לדוגמה, אם מקומות חניה פרטיים באזור מושכרים בכ-400 – 500 ש"ח לחודש, ניתן לקבוע את מחיר היתרי החניה לתושבים על 100 – 130 ש"ח לחודש. עם זאת, מומלץ להעדיף תעריפים שבועיים (25 – 30 ש"ח) על פני היתרים חודשיים או שנתיים.

במקרים שבהם רחובות מסוימים באזור אינם סובלים מעומס חניה לתושבים בערב, כגון רחובות עם פחות מבני מגורים ויותר מבני ציבור, או כאשר קיימים חניונים ציבוריים בתשלום, ניתן להוזיל את המחיר באותם רחובות. כך ניתן לפזר את הביקוש על פני שטח רחב יותר ולהפחית עומסים ברחובות מגורים עמוסים.

מכיוון שמחירים אלה לרוב נמוכים ממחירי השוק, וקביעת מחירים בהתאם לשוק היא לעיתים מאתגרת פוליטית, יש להגביל את מספר ההיתרים שכל משק בית יכול לקבל. מספר ההיתרים צריך להיקבע בהתאם לזמינות החניה באזור. במידת הצורך, יש לנהל רשימות המתנה לתושבים למבקשי היתר חדשים, אם כי זה בעדיפות שניה על פני העלאת מחירי ההיתרים, מה שכאמור לעיתים קרובות (כלומר תמיד), נתקל בהתנגדות ציבורית.

מה עושים אם רוצים לארח משפחה ליותר מיממה? יש לאפשר למשקי בית לרכוש כמות מוגבלת של שוברים בהנחה לאורחיהם (למשל, 20 שוברים בשנה בעלות של 10 ש"ח לכל שובר).

בעת עיצוב תוכנית כזו, יש להתחשב גם בעסקים, מוסדות ציבור ועובדיהם. יש לנהל את החניה כך שמי שבאמת זקוק לה יוכל למצוא מקום חניה קרוב ונגיש, בעוד שאחרים יוסתו לתחבורה ציבורית מהירה או יהנו מסביבה בטוחה להולכי רגל. מומלץ להציע לעובדים הטבות חניה דומות לאלו של התושבים, אך במחירים מעט גבוהים יותר (למשל, 10 – 15 ש"ח ליום), ולהפנותם בעיקר לחניונים, תוך שמירת החניה ברחוב ללקוחות. במידת הצורך, יש להגביל גם את מספר ההיתרים לעסקים ולמבני ציבור.

ישנן עוד מספר דרכים להפוך את חניית התושבים למוצר שקרוב יותר למוצר שפועל תחת כוחות השוק. כמה דוגמאות:

1. עבור יחידות דיור חדשות אין להפיק היתרי חניה: דיירים המעוניינים בחניה צמודה יחפשו דירה כזו (וישלמו יותר בהתאם) ואלו שלא (וישלמו פחות בהתאם), יעשו מנוי בחניון קרוב או ישכרו חניה בבניין אחר. כך בעת רכישה או השכרת דירה, עלות החניה תגולגל למחיר הדירה.

2. איסור מוחלט על חניה ברחוב למשך הלילה: צעד זה רלוונטי בעיקר עבור שכונות חדשות אך יעיל מאוד בהפיכת כל משק החניה למוצר שוק. כל תושב הנכנס לשכונה יודע שעליו לדאוג לעצמו לחניה. אם כזו אינה קיימת במסגרת הדירה, שוב יש לפנות לחניון קרוב או לשכנים. צעד זה מצריך אכיפה קבועה ורציפה של הרשות המקומית.