14. הבחינו בין התושבים הגרים בשכונה כעת לתושביה העתידיים

על אף שהמלצה זו עלולה לפגום ביעילות המדיניות, היא הכרחית לקידום פוליטי של הפעלת מדיניות התמחור לתושבים. העיקרון הוא פשוט: תמחור החניה, מספר התווים שיוקצו למשק בית וההטבות שבהן ייזכו התושבים יהיו שונים עבור משקי בית שנמצאים בשכונה בעת הפעלת המדיניות ועבור משקי בית שיעברו לשכונה אחרי כניסת המדיניות לתוקף. מדובר, אם כן, במעין חלוקה של משקי הבית לדור א’ ולדור ב’. 4 כך, למשל, אם הוחלט שמחיר החניה לתושבים יהיה 5 ש”ח ליום ושכל משק בית יהיה זכאי לתו אחד בלבד, יזכו משקי בית ותיקים (דור א’) בהנחה במחיר ויוקצו להם מספר גדול יותר של תווים. ההפרדה יכולה להתבטא גם בהטבות אחרות. לדוגמה, רק משקי בית מדור א’ יהיו זכאים להחזרי ארנונה. בנוסף, כפי שציינו בצעד מספר 5, ניתן לקבוע כי יחידות דיור חדשות בשכונה כלל לא תהיינה זכאיות לתווי חניה ברחוב. הפרדה שכזו לשני דורות יכולה להיות יעילה מאוד בשכונות מבוקשות שבהן שיעור גבוה של שוכרי דירות, דבר המעיד גם על תחלופה מהירה של אוכלוסייה, שכן בתוך שנים בודדות, רוב האוכלוסייה תתחלף ותשתייך לדור ב’.

 בספטמבר 2017 העלתה העיר ונקובר את תעריף תו החניה בשכונת ווסט אנד במידה משמעותית. מחיר התו עלה מ־6$ לחודש ל־30$ - תעריף ששיקף את מחיר השוק למנוי בחניון באזור. כדי להתגבר על המכשול הפוליטי, נותר תעריף התו על כנו עבור תושבים שכבר גרו בשכונה באותה עת ונקבע שרק תושבים חדשים ישלמו על פי התעריף החדש. התוצאות היו מיידיות, אחרי שנים של עלייה מתמדת במספר תווי החניה שחולקו בכל שנה ויצרו מחסור של חניה ברחוב, נרשמה ירידה משמעותית במספר הבקשות לתווים. בתוך שנתיים ירד מספר

התווים במחיר המקורי בלמעלה מ־3,500, כאשר במקומם נמסרו רק 1,500 תווים במחיר החדש. בשנתיים האלה, על אף הגידול באוכלוסייה, ירד הביקוש לחניה ברחוב.